טעימות עיקריות:
- סיכום ועידת 2021 הציג קריטריונים חדשים לקביעת הדדיות, שמחליפים את הקודמים הלכה למעשה מבחן הדדיות והדדיות משוערת.
- קריטריוני ההדדיות החדשים כוללים שלושה מבחנים, כלומר, להלכה הדדיות, הבנה הדדית או קונצנזוס, ומחויבות הדדית ללא יוצא מן הכלל, אשר חופפות גם הישגים אפשריים של זרועות חקיקה, שיפוטיות ומנהליות.
- בתי המשפט בסין צריכים לבחון, על בסיס כל מקרה לגופו, את קיומה של הדדיות, שעליה יש לבית המשפט העממי העליון את המילה האחרונה.
פוסטים קשורים:
- סין מנפיקה מדיניות שיפוטית מובילה בנושא אכיפה של פסקי דין זרים - פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסין סדרה (I)
- כיצד בתי המשפט בסין בודקים בקשות לאכיפת פסקי דין זרים: קריטריונים והיקף היישום - פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסין סדרה (II)
- כיצד בתי המשפט בסין קובעים הדדיות באכיפת פסקי דין זרים - סדרת פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסין (III)
- כיצד בתי המשפט בסין מזהים פסקי דין זרים כסופיים וסופיים? - פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסדרת סין (IV)
- אילו מסמכים יש להכין לאכיפת פסק דין זר בסין - סדרת פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסין (V)
- כיצד לכתוב בקשה לאכיפת פסק דין זר בסין - סדרת פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסין (VI)
- תנאים לאכיפת פסקי דין זרים בסין - סדרת פריצת דרך לגביית פסקי דין בסין (VII)
- היכן להגיש בקשה לאכיפת פסקי דין זרים בסין - סדרת פריצת דרך לגביית פסקי דין בסין (VIII)
- האם המבקש יכול לבקש אמצעי ביניים מבתי משפט בסין? - פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסדרת סין (IX)
סין פרסמה בשנת 2022 מדיניות שיפוטית מרשימה בנושא אכיפת פסקי דין זרים, ופתחה בעידן חדש לגביית פסקי דין בסין.
המדיניות השיפוטית היא "סיכום הועידה של סימפוזיון בנושא משפטים מסחריים וימיים הקשורים לחוץ בבתי משפט ברחבי הארץ" (להלן "סיכום ועידת 2021", 全国法院涉外商事海事审判工事审判工作 של סין) בית המשפט (SPC) ב-31 בדצמבר 2021.
כחלק מ 'סדרת פריצת דרך לאיסוף פסקי דין בסין', פוסט זה מציג את סעיף 44 וסעיף 2 של סעיף 49 של סיכום ועידת 2021, המתייחס לקריטריונים החדשים שהוצגו לקביעת הדדיות, המחליף את הקודמים הלכה למעשה מבחן הדדיות והדדיות משוערת.
בתי המשפט בסין ממשיכים לליברליזציה של הכללים בקביעת ההדדיות, מהלך משמעותי המבטיח מאמצים לפתוח באופן מהותי את הדלת לפסקי דין זרים.
טקסטים של סיכום ועידת 2021
סעיף 44 של סיכום ועידת 2021 [הכרה בהדדיות]:
"כאשר דן בתיק המבקש הכרה ואכיפת פסק דין או פסיקה זרה, בית המשפט העממי רשאי להכיר בקיומה של הדדיות בכל אחת מהנסיבות הבאות:
(1) כאשר ניתן להכיר ולאכוף את פסקי הדין האזרחיים והמסחריים שניתנו על ידי בתי המשפט בסין על ידי בית המשפט הזר הנותן פסק דין לפי החוק של המדינה שבה נמצא בית המשפט הזר;
(2) כאשר סין הגיעה להבנה או הסכמה הדדית עם המדינה שבה נמצא בית המשפט הנותן פסק דין; אוֹ
(3) כאשר המדינה בה נמצא בית המשפט הנותן פסק דין התחייבה כלפי סין בערוצים דיפלומטיים או שסין התחייבה הדדית כלפי המדינה שבה נמצא בית המשפט הנותן פסק דין בערוצים דיפלומטיים, ואין ראיות לכך המדינה בה נמצא בית המשפט הנותן פסק דין סירבה להכיר ולאכוף פסק דין או פסיקה סינית בטענה של חוסר הדדיות.
בית המשפט הסיני יבחן ויקבע את קיומה של הדדיות על בסיס כל מקרה לגופו".
סעיף 2 של סעיף 49 של סיכום ועידת 2021 [מנגנון הגשה והודעות להכרה ואכיפה של פסקי דין זרים]:
"בית המשפט העממי יגיש בטרם מתן פסיקה בתיק שנבחן על פי עקרון ההדדיות את חוות הדעת המוצעות לטיפול בפני בית דין גבוה בסמכותו לבחינה; אם בג"ץ הסכים לחוות הדעת המוצעות לטיפול, תגיש את חוות דעת הבחינה שלה לבמ"ד לבדיקה. פסק הדין האמור יכול להינתן רק לאחר תשובה מהשב"כ".
פרשנויות
א. באילו נסיבות צריכים בתי המשפט בסין לבחון את ההדדיות?
התשובה המהירה היא לגבי פסקי הדין שנעשו ב"סמכויות שיפוט שאינן אמנות".
אם פסק הדין הזר ניתן במדינה שלא חתמה על הסכמים בינלאומיים או דו-צדדיים רלוונטיים עם סין, המכונה גם 'תחומי שיפוט שאינם אמנה', על בית המשפט הסיני לקבוע תחילה את קיומה של הדדיות בין אותה מדינה לסין. אם קיימת הדדיות, בית המשפט הסיני יבחן בהמשך את הבקשה להכרה ואכיפת פסק הדין.
לפיכך, עבור מדינות אחרות שאינן נמנות עם 35 המדינות שחתמו על אמנות בינלאומיות או דו-צדדיות רלוונטיות עם סין, העדיפות העליונה של בתי המשפט בסין היא לקבוע את קיומה של הדדיות בין המדינה שבה ניתן פסק הדין לבין סין.
למידע נוסף על 35 הסכמי סיוע שיפוטי דו-צדדיים הכוללים סעיפי אכיפה של פסקי חוץ, אנא קרא 'רשימת ההסכמים הדו צדדיים של סין בנושא סיוע שיפוטי בעניינים אזרחיים ומסחריים (כולל אכיפת פסקי דין זרים)".
II. באילו נסיבות יכירו בתי המשפט בסין בקיומה של הדדיות בין המדינה שבה ניתן פסק הדין לבין סין?
סיכום ועידת 2021 הציג קריטריונים חדשים לקביעת הדדיות, אשר מחליפים את מבחן ההדדיות דה פקטו הקודם ואת ההדדיות המשוערת.
הקריטריונים החדשים כוללים שלושה מבחני הדדיות, כלומר, להלכה הדדיות, הבנה הדדית או קונצנזוס, ומחויבות הדדית ללא יוצא מן הכלל, אשר חופפות גם הישגים אפשריים של זרועות חקיקה, שיפוטיות ומנהליות.
1. הדדיות דה יורה
אם, על פי החוק של המדינה שבה ניתן פסק הדין, ניתן להכיר ולאכוף את פסקי הדין האזרחיים והמסחריים בסין על ידי בית המשפט של אותה מדינה, אזי בית המשפט הסיני יכיר גם בפסקי הדין שלו.
זו הפעם הראשונה שבתי משפט בסין מקבלים להלכה הדדיות, הדומה לנוהג הקיים במדינות רבות אחרות, כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה.
לפני כן, בתי משפט סיניים הזכירו לעתים רחוקות להלכה הֲדָדִיוּת. נכון להיום, המקרה האחד והיחיד בו הוזכרה לראשונה בפסיקת בית המשפט הדדיות דה-יורה. Power Solar System Co., Ltd. נגד Suntech Power Investment Pte. Ltd.(2019) Hu 01 Xie Wai Ren No. 22 ((2019) 沪01协外认22号).
2. הבנה הדדית או קונצנזוס
אם ישנה הבנה הדדית או הסכמה בין סין למדינה שבה ניתן פסק הדין, אזי סין יכולה להכיר ולאכוף את פסק הדין של אותה מדינה.
ה-SPC ובית המשפט העליון של סינגפור חתמו על א מזכר ההדרכה בנושא הכרה ואכיפה של פסקי דין כספיים בתיקים מסחריים (ה-MOG) בשנת 2018, המאשר כי בתי המשפט בסין יכולים להכיר ולאכוף פסקי דין סינגפוריים על בסיס הדדיות.
ה-MOG הוא כנראה הניסיון הראשון (והיחיד עד כה) של בתי המשפט הסיניים ל"הבנה הדדית או קונצנזוס".
ה-MOG הופעל לראשונה על ידי בית משפט סיני ב Power Solar System Co., Ltd. נגד Suntech Power Investment Pte. בע"מ (2019), מקרה שבו פסק דין בסינגפור הוכר ונאכף בסין.
לפי מודל זה, רק על ידי חתימה על מזכרים דומים בין ה-SPC ובתי המשפט העליון של מדינות אחרות, שני הצדדים יכולים לפתוח את הדלת להכרה הדדית בפסקי דין, ולחסוך את הטרחה של חתימה על אמנות דו-צדדיות. זה הוריד מאוד את הרף עבור בתי המשפט בסין כדי להקל על 'העברת' פסקי דין חוצה גבולות.
3. מחויבות הדדית ללא יוצא מן הכלל
אם סין או המדינה שבה ניתן פסק הדין התחייבו הדדית בערוצים דיפלומטיים, והמדינה שבה ניתן פסק הדין לא סירבה להכיר בפסק הדין הסיני בטענה של חוסר הדדיות, אז בית המשפט הסיני יכול להכיר ולאכוף את פסק הדין של אותה מדינה.
"מחויבות הדדית" היא שיתוף הפעולה בין שתי מדינות בערוצים דיפלומטיים. לעומת זאת, "הבנה הדדית או קונצנזוס" הוא שיתוף הפעולה בין הרשויות השיפוטיות של שתי המדינות. הדבר מאפשר לשירות הדיפלומטי לתרום לקידום ניידות פסקי הדין.
ה-SPC קיבלה התחייבויות הדדיות במדיניות השיפוטית שלה, כלומר, חוות הדעת מספר על בית המשפט העממי המספק שירותים שיפוטיים וערבות לבניית יוזמת החגורה והכביש (פא פא (2015) מס' 9) (关于人民法陀跸並“ ”建设提供司法服务和保障的若干意见). אבל עד כה, לא מצאנו אף מדינה שיש לה מחויבות כזו לסין.
III. לאן ילכו תקני ההדדיות לשעבר?
סיכום ועידת 2021 זנח לחלוטין את הנוהג הקודם של בתי המשפט בסין בהדדיות - הדדיות דה פקטו והדדיות לכאורה. האם תקני ההדדיות הקודמים עדיין ישפיעו על ההכרה בהדדיות על ידי בתי המשפט בסין?
1. הדדיות דה פקטו
לפני סיכום ועידת 2021, בתי המשפט בסין אימצו הלכה למעשה הדדיות, כלומר רק כאשר בית משפט זר הכיר בעבר ואכף פסק דין סיני, בתי המשפט בסין יכירו בקיומה של הדדיות בין שתי המדינות, ועוד יכירו ויאכפו את פסקי הדין של אותה מדינה זרה.
באילו נסיבות בתי המשפט בסין מכחישים את זה הלכה למעשה הֲדָדִיוּת? במקרים מסוימים, בתי המשפט בסין קובעים כי אין הדדיות בין שתי המדינות בשתי הנסיבות הבאות:
א. כאשר בית המשפט הזר מסרב להכיר ולאכוף פסקי דין סיניים בטענה של חוסר הדדיות;
ב. כאשר לבית המשפט הזר אין הזדמנות להכיר ולאכוף פסקי דין סיניים מכיוון שלא קיבל בקשות כאלה;
עד כה, בתי המשפט בסין הכירו בפסקי דין זרים, כולם בטענה של הדדיות דה פקטו.
2. הדדיות משוערת
ה-SPC הציגה פעם את ההדדיות לכאורה במדיניות השיפוטית שלה - הצהרת ננינג - אם אין תקדים שבית המשפט הזר נותן פסק דין מסרב להכיר ולאכוף פסקי דין אזרחיים ומסחריים סיניים בטענה של הדדיות, אזי יש הדדיות בין שתי המדינות.
ההדדיות המשוערת למעשה מבטלת את נסיבות B לעיל של שלילת ההדדיות דה פקטו על ידי בתי המשפט בסין, ובכך משחררת את הסטנדרטים של ההדדיות דה פקטו במידה מסוימת.
עם זאת, עד כה, בתי המשפט בסין לא הכירו בפסקי דין זרים בטענה של הדדיות לכאורה.
IV. בתי המשפט בסין יבחנו את קיומה של הדדיות על בסיס כל מקרה לגופו, אשר יוכרע בסופו של דבר על ידי ה-SPC.
מבחינת יחסי ההדדיות בין סין למדינות אחרות בהכרה ובאכיפה של פסקי דין, לא ניתן להכיר בקיומה של הדדיות במאמץ חד-פעמי. בתי המשפט בסין צריכים לבחון את קיומה של הדדיות על בסיס כל מקרה לגופו.
אם בית המשפט המקומי המקבל את הבקשה סבור שקיים יחסי גומלין בין סין למדינה שבה ניתן פסק הדין, עליו לדווח לבית המשפט העליון שלו, כלומר, לבית המשפט העממי של המקום בו נמצא בית המשפט המקומי. , לאישור בטרם ייתן פסק דין רשמי על סמך דעה זו.
אם בית המשפט העליון יסכים לחוות הדעת המוצעות לטיפול, עליו לדווח בהמשך ל-SPC לאישור, ולב"ד תהיה המילה האחרונה בנושא זה.
במילים אחרות, ל-SPC יש את המילה האחרונה בהכרה בקיומה של הדדיות.
תורמים: גודונג דו 杜国栋 , מנג יו 余 萌