מקרה זה היה כרוך, לראשונה, במצב בו משרד עורכי הדין של הבורר היה תחת סנקציה של סין.
האם ניתן להכיר ולאכוף פרס זר בסין אם הבורר הוא עורך דין ממשרד עורכי דין זר תחת סנקציה של סין? עד כה, התשובה היא כן.
בדצמבר 2021, בית המשפט הפיננסי בשנחאי הכיר לראשונה ואכף פסק בוררות זר.
במקרה דנן, המבקש, בנק M, היה מוסד פיננסי בחו"ל והמשיבה, חברה W, הייתה ערבה מקומית לעסקת מכירה ורכישה של נפט גולמי בין בנק M לבין החיצונית ח (סינגפור) בע"מ. עקב המחדל. של החייב H והערב W, מרכז הבוררות הבינלאומי של סינגפור (SIAC) פסק לערב לשלם את הסכום המקביל. בנק M, כנושה, פנה לבית המשפט הפיננסי בשנחאי בבקשה להכרה ואכיפת פרס SIAC.
ראוי לציין כי החברה המשיבה W טענה כי מקרה זה ייפול בנסיבות לפי סעיף V של אמנת ניו יורק, ולפיכך הפרס לא יוכר ויאכף.
המשיבה העלתה שתי טענות:
א). אחד הבוררים שייך למשרד עורכי דין שסין מקבלת סנקציות ולכן הפרס לא היה צודק.
ב). המשיב הוא מיזם סיני העוסק בצינורות גז נוזלי עם השפעה עמוקה על החברה ועל פרנסתם של אנשים. היא מבקשת שההכרה והאכיפה יידחו על פי ה "כללים למניעת יישום חוץ-טריטוריאלי לא מוצדק של חקיקה זרה ואמצעים אחרים" (להלן "כללי החסימה", 阻断外国法律与措施不当域外适用办法).
עד כה, משרד עורכי הדין היחיד שהיה תחת סנקציות על ידי סין הוא Essex Court Chambers בבריטניה.
לאחר עיון, בית המשפט הפיננסי בשנחאי קבע כי,
- לגבי הסנקציות של סין
בית המשפט קבע כי הסנקציות של משרד החוץ הסיני כוונו למשרד עורכי הדין של הבורר במקרה זה, ולא לבורר באופן אישי.
זאת ועוד, הסנקציות הוטלו לאחר מתן פסק הבוררות.
בנוסף, הסנקציות היו גם מעבר לתחום דחיית ההכרה לפי סעיף V לאמנת ניו יורק ולא היו רלוונטיות למקרה הנדון.
בתהליך בחירת הבוררים, הן ה-SIAC והן המבקש מילאו את חובתם ליידע את המשיב ולא היה הליך בלתי הוגן.
- הצדדים בוחרים בבוררות כרצונם, שהיא מעשה שאינו כרוך ביישום חוץ-טריטוריאלי פסול של חקיקה זרה. לפיכך, כללי החסימה אינם חלים במקרה זה.
צילום שער מאת אדוארד הוא on Unsplash
תורמים: צוות תורמי צוות CJO
