בשנים 2014 ו- 2015, שני בתי משפט בסין סירבו בהתאמה להכיר בשלושה פסקי דין באיטליה, מכיוון שבתי משפט בסין מצאו, לאחר שבדקו את בית המשפט באיטליה, כי פסקי הדין מזויפים. מתוך שלושת המקרים, המבקש בשני מקרים הוא אותו אדם, והוא משמש כסוכנו של המבקש במקרה אחר.
Nel 2014 e nel 2015, due tribunali cinesi hanno rifiutato di riconoscere tre sentenze italiane, perché i tribunali cinesi hanno accertato, dopo aver verificato presso il tribunale italiano, che la sentenza è stata falsificata. Delle tre cause, la ricorrente in due casi è la stessa persona e in alt alt caso agisce in qualità di agente del richiedente.
1. סקירה
מקרה 1: בית המשפט העממי לאנשים בינוניים של האנגג'ואו (בית המשפט האנגג'ואו) בסין נתן את הפסיקה האזרחית "(2013) Zhe Hang Min Que Zi No.3" ((2013) 浙 杭 民 确 第 第 3 号) ב- 21 בדצמבר 2015, לדחות הבקשה להכרה ואכיפה בפסיקה האזרחית שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי במילאנו באיטליה (איטלקית: Tribunale di Milano) (בית המשפט במילאנו), שמספרה "51117 / 201012R.G".
מקרה 2: ביום 21 בדצמבר 2015 פסק בית המשפט בהאנגז'ו את הפסיקה האזרחית "(2013) Zhe Hang Min Que Zi No.5" ((2013) 浙 杭 民 确 字 第 5 号), לדחות את הבקשה להכרה ואכיפה של הפסיקה האזרחית שקבע בית המשפט במילאנו, שמספרו "51116 / 201011R.G".
מקרה 3: בית הדין העממי לישואי (לישוי בית המשפט) בסין קבע את הפסיקה האזרחית "(2014) Zhe Li Min Que Zi No.1" ((2014) 浙 丽 民 确 第 号 1 号) ב- 31 במרץ 2014, בהכרה אכיפת פסק הדין האזרחי של בית המשפט במילאנו מספר "53116 / 110113R.G". לאחר מכן, שפט בית המשפט לישוי את התיק וקבע את הפסיקה האזרחית "(2018) Zhe 11 Min Zai No.10" ((2018) 浙 11 民 再 10 号) ב- 12 ביוני 2018, שביטל את הפסיקה האזרחית הקודמת "(2014) Zhe Li Min Que Zi No.1 "((2014） 浙 丽 民 确 字 第 1 号) שניתנה על ידי אותו בית משפט, ודחה את בקשת המבקש להכרה ואכיפה בפסק הדין הרלוונטי של בית המשפט במילאנו.
בשלושת המקרים האמורים, בתי משפט בסין בחנו את הבקשה להכרה ואכיפה של פסקי דין באיטליה בהתאם ל חוזה סיוע שיפוטי בעניינים אזרחיים בין הרפובליקה האיטלקית לרפובליקה העממית של סין (איטלקית: Ratifica ed esecuzione del trattato tra la Repubblica italiana e la Repubblica Popolare di Cina per l'assistenza giudiziaria in materia civile, con allegati, fatto a Pechino il 20 maggio 1991) (האמנה). על פי סעיף 24 לאמנה, על הצד המבקש להכיר באכיפה של החלטת בית המשפט להציג העתק אמיתי ומלא של ההחלטה.
2. סיכום המקרה
(1) מקרה 1 ומקרה 2
המבקש בתיק 1 הוא לי ילי (לי), המבקש בתיק 2 הוא ארטוני טרספורטי (שסוכנו הוא גם לי), והמשיבה בשני מקרים אלה היא לין שי (לין).
בשני המקרים, בית המשפט בהאנגז'ו קבע כי העתק פסק הדין של בית המשפט במילאנו שהגיש המבקש צריך להיות ממקורות לגיטימיים והוכח כנכון, למשל, העתק מאושר של פסק הדין או אישור על תוקף שהונפקו על ידי מילאנו. בית משפט מחוזי.
עם זאת, ראשית, פסק הדין של בית המשפט במילאנו שהגיש המבקש הוא העתק. למרות שהוא אושר נוטריוני, אישר הנוטריון רק אישור על עקביות העותק והמקור שהוצג על ידי המבקש, מבלי לוודא את מקוריותו ותקפותו. שנית, במהלך משפטו של בית המשפט בהאנגז'ו, הגיש המשיב אישור שהראה כי הוא אימת את פסק הדין עם המחלקה המרכזית לגזרות אזרחיות ופסיקות (באיטלקית: Centrale Civile e decreti ingiuntivi) של בית המשפט במילאנו. האישור הוכיח כי המחלקה לא רשמה את מסמך פסק הדין בין המבקש למשיב, ומסמך פסק הדין, שנחקר על פי מספר פסק הדין של בית המשפט במילאנו שהגיש המבקש, לא היה רלוונטי גם למבקש ולמשיבה. לפיכך, בית המשפט בהאנגז'ו קבע כי לא ניתן לאשר את מקורם ואותותו של פסק הדין של בית המשפט במילאנו שהגיש המבקשים בתיק 1 ובמקרה 2. על בסיס זה דחה בית המשפט בהנגז'ו את שתי הבקשות שהוזכרו לעיל.
(2) מקרה 3
המבקש בתיק 3 הוא לי, והמשיבה היא גרושתו דונג יאזן (דונג). בית המשפט לישוי, בפסק דינו מיום 31 במרץ 2014, הכיר בפסק הדין הרלוונטי של בית המשפט במילאנו. על פי חוק סדר הדין האזרחי (CPL), פסק דין מסוג זה נכנס לתוקף לאחר קבלתו, כלומר הצדדים אינם יכולים לערער. עם זאת, על מנת לתקן את פסקי הדין והפסיקה השגויים שהפכו לתוקף, נקבע הליך המשפט החוזר (הנקרא גם "הליך פיקוח פסק דין"). בית המשפט לישוי פתח בהליך המשפט המחודש למקרה, דהיינו ב -25 באפריל 2018 הוא קבע את הפסיקה האזרחית "(2018) Zhe 11 Min Jian No.1" ((2018) 浙 11 民 监 1 号 民事 裁定 书), וכן בית המשפט לישוי ניסה את התיק על פי הפסיקה. בהליך המשפט החוזר, דונג הציג בפני בית המשפט לישוי סיבות דומות בתשובה לאלה שהעלו המשיב בתיק 1 ובמקרה 2. בנוסף, דונג גם אמר כי בית הדין העממי הגבוה בז'ג'יאנג חקר והשיג ראיות מבית המשפט במילאנו, שהוכיח כי פסק הדין האזרחי של בית המשפט במילאנו שהגיש המבקש זייף. לפיכך, בית המשפט לישוי אימץ לבסוף את אותה תפיסה כמו בית המשפט בהנגז'ו בתיק 1 ובמקרה 2, משך את הפסיקה המקורית ודחה את בקשתו של לי.
3. פרשנות
(1) אותנטיות של פסקי דין זרים
בין אם פסק הדין הזר שהגיש המבקש נכון ובין אם לאו, הוא אחד ממוקדי בתי המשפט הסיניים.
באופן כללי, בתי משפט מקומיים בסין אינם טובים בבדיקה האם פסק הדין של בית המשפט הזר שהגיש המבקש נכון. לדוגמא, במקרה 3, לישוי קורט לא הטיל ספק באמיתות פסק הדין של בית המשפט במילאנו. בתיק 1 ובמקרה 2, זה היה משום שהמשיב אימת את אמיתות פסק הדין בבית המשפט בו ניתן פסק הדין, כי בית המשפט בהנגז'ו יכול היה למצוא כי האותנטיות של פסק הדין שהגיש המבקש מוטלת בספק.
אנו חושדים כי המשיב בתיק 3 לא אימת בתחילה את אמיתות פסק הדין כפי שעשה המשיב בתיק 1 ובמקרה 2. בית המשפט לישוי קיבל פסק דין בפני בית המשפט בהאנגז'ו. לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט בהאנגז'ו, מצא לישוי קורט כי ככל הנראה קיים מצב דומה בתיק 3, והליך המשפט החוזר נפתח.
אנו מציעים שכדי לאפשר לבתי משפט בסין לבחון את האמיתות של פסקי דין זרים, היה על המבקש להשיג אישור שהונפק על ידי הגורמים הרשמיים במדינה בה ניתן פסק הדין, כדי להוכיח כי פסק הדין נכון ונכנס לתוקף. . עדיף לאשר את האישור על ידי אישור נוטריון ומאושר על ידי הקונסוליה הסינית באזור המקומי. באופן זה ניתן לשכנע בתי משפט בסין להכיר באותנטיות ובתקפותם של פסקי דין זרים.
(2) ניתן לבטל פסק דין המכיר בפסק הדין הזר בהליך המשפט החוזר
כאמור לעיל, הצדדים אינם יכולים לערער על פסיקת בית משפט בסין המכירה באכיפה של פסק דין זר, אך הפסיקה עשויה להתבטל בהליך המשפט המחודש, כמו במקרה 3.
למרות זאת, ברוב המקרים הליך המשפט החוזר לא ישפיע באופן מהותי על התוצאה הסופית של התיק. מכיוון שבסין, התחלת הליך משפטי חוזר היא עבודה מאוד מסובכת, וגם בית המשפט מאוד מקפיד על זה. באופן כללי, רק מספר קטן מאוד של מקרים עשויים להישפט מחדש, ורק פסק הדין המקורי או הפסיקה של מקרים מסוימים יבוטלו לאחר המשפט המחודש.
עם זאת, אנו עדיין צריכים לשים לב להשפעות האפשריות של משפט חוזר.
תורמים: גודונג דו 杜国栋 , מנג יו 余 萌
