בית המשפט העממי של צ'ינגדאו בפרובינציית שאנדונג בסין
שלטון אזרחי
(2018) Lu 02 שי וואי רן מס '6
המבקש: CHOIJONGWON, זכר, יליד 25 בדצמבר 1967, דרום קוריאה, מקום מגורים: דרום קוריאה
עורכי דין: פיאו יוחואן, עורך דין משרד עורכי הדין שאנדונג סנרונג.
וואנג לי, עורך דין חניך של משרד עורכי הדין שאנדונג סנרונג.
משיב: YOONJIYOUNG, נקבה, ילידת 6 בפברואר 1974, דרום קוריאה, מקום מגוריה בסין: מחוז שינאן, צ'ינגדאו סיטי, מחוז שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין.
מתרגמים: קאו יאג'י, נקבה, ילידת 14 בפברואר 1985, מקום מגורים: מחוז שינאן, צ'ינגדאו סיטי, מחוז שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין.
HYUN BONA, נקבה, ילידת 1 במאי 1984, דרום קוריאה, מקום מגורים: מס '2, רחוב הייקינג, מחוז לאושן, צ'ינגדאו סיטי, מחוז שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין.
עורכי דין: וואנג ליי, עורך דין משרד עורכי הדין שאנדונג באירוי.
עורכי דין: גו וונוון, עורך דין חניך של משרד עורכי הדין שאנדונג באירוי.
המקרה של בקשה להכרה ואכיפה של פסק הדין האזרחי "2017 GADAN No.15740" (2017 甲 单 15740 issued) שניתן על ידי בית המשפט המחוזי סואון בדרום קוריאה, נקבע על ידי בית המשפט ב -15 באוקטובר 2018. בית המשפט הקים מכללה צוות על פי החוק לבדיקת המקרה וארגן את הצדדים הנוגעים בדבר לערוך בירורים. תיק זה מוכרע ונסגר כעת.
המבקש טוען כי המשיב לווה ממנו 80 מיליון זכיות קוריאניות ביום 6 בינואר 2009. לאחר מכן, המבקש תבע בבית המשפט המחוזי בסווון בדרום קוריאה בשנת 2017. ביום 20 ביולי 2017, בית המשפט המחוזי בסווון בדרום קוריאה פסק דין והורה על המשיב ישלם 80 מיליון וון קוריאני והריבית מחושבת לפי הריבית השנתית של 15% למבקש מה- 17 ביוני 2017 ועד למועד התשלום המלא. בשל העובדות שהמשיב התגורר זמן רב במחוז צ'נגיאנג, צ'ינגדאו סיטי, מחוז שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין, וכי רוב רכושו של המשיב נמצאים כולם בסין, המבקש פונה בזאת ל בית המשפט להכרה ואכיפה בפסק הדין "2017 GADAN No.15740" שניתן על ידי בית המשפט המחוזי סובון בדרום קוריאה ב- 20 ביולי 2017 בהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים של הרפובליקה העממית של סין.
המשיבה מצהירה כי אינה מכירה בעובדות ובנימוקים אותם טוען המבקש. 80 מיליון הקוריאנים שזכו היו מעורבים בהליך הפלילי של שני הצדדים בשנת 2009, אז זוהה כקרנות השקעה. היא לא מסכימה לראות את 80 מיליון היואן כספים שהושאלו ולכן אינה מכירה בפסק הדין. אין לה שום ידיעה על פסק הדין הדרום קוריאני שהיה מעורב בתיק. בידיעה שהיא בסין, המבקש הסתיר זאת בכוונה מבית המשפט בדרום קוריאה, מה שגרם לבית המשפט בדרום קוריאה לפסוק ברירת מחדל כשלא התייצבה לבית המשפט. ההליך לא היה חוקי. בנוסף, מערכת המשפט של דרום קוריאה קובעת את הערכאה השלישית כגמר, והמשיב יצר קשר עם עורכי דין מדרום קוריאה בכדי לפתוח באמצעי הקלה בתיק. למשיב אין מקום מגורים קבוע בצ'ינגדאו ואין לו רכוש זמין לביצוע. אז לבתי משפט בצ'ינגדאו אין סמכות שיפוטית במקרה זה. בית המשפט העממי לשניאנג של מחוז ליאונינג ברפובליקה העממית של סין, קבע בשנת 2015 שלא להכיר בפסק הדין של בית המשפט בדרום קוריאה, ולכן עקרון ההדדיות אינו חל על סין ודרום קוריאה. לכן יש לדחות את בקשת המבקש במקרה זה.
לאחר בחינה ניתן לזהות כי בית המשפט המחוזי בסואון בדרום קוריאה קבע את פסק הדין "2017 GADAN No.15740" בתיק ההשאלה ב- 20 בינואר 2017, והורה למשיב לשלם 80 מיליון וון קוריאני והריבית מחושבת לפי הריבית השנתית שיעור של 15% למבקש החל מיום 17 ועד למועד התשלום המלא ולשאת בהוצאות ההתדיינות. המאסטר בבית המשפט המחוזי בסואון בדרום קוריאה אישר כי פסק הדין הוענק למשיב ב -2017 ביולי 28 והיה תקף מבחינה משפטית ב -2017 באוגוסט 11.
לפני עשר שנים הגיע המשיב למחוז צ'נגיאנג, צ'ינגדאו סיטי, מחוז שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין. ההכנסה המשפחתית שלה היא בעיקר משכר בעלה. אין לה עבודה או רכוש בדרום קוריאה.
עוד נמצא כי בית המשפט המחוזי בסיאול בדרום קוריאה קבע את פסק הדין "1999 GAHE No.26523" (1999 合 合 26523 号) בנושא התשלום במכתב אשראי ב -5 בנובמבר 1999. בפסק הדין הוחל עקרון ההדדיות על להכיר בפסק הדין האזרחי "(1997) Weijing Zi Chu No.219" ((1997) 潍 经 字 初 219 号) שהוצא על ידי בית הדין העממי של Weifang, במחוז שאנדונג ברפובליקה העממית של סין. התיק הוחלט בהתאם לתוכן פסק הדין היעיל שניתן על ידי בית המשפט בסין.
בית המשפט סבור כי בהתאם לסעיף 281 לחוק סדר הדין האזרחי של הרפובליקה העממית של סין, אם פסק דין או פסק דין אפקטיבי מבחינה משפטית שניתן על ידי בית משפט זר מחייבים הכרה והוצאה לפועל של בית הדין העממי של הרפובליקה העממית של סין, המפלגה. הנוגעים בדבר רשאים להגיש בקשה ישירה לקבלת הכרה והוצאה לפועל לבית משפט לאנשים ביניים בסמכותה של הרפובליקה העממית של סין. על פי העובדות שזוהו על ידי בית המשפט, המשיב הגיע לרפובליקה העממית של סין לפני עשר שנים ומגוריה המקובל נמצא ברובע צ'נגיאנג, צ'ינגדאו סיטי, מחוז שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין. אז לבית המשפט יש סמכות על המקרה.
סעיף 282 לחוק סדר הדין האזרחי של הרפובליקה העממית של סין קובע כי לאחר שקיבלה בקשה או בקשה להכרה וביצוע של פסק דין או פסיקה אפקטיבית מבית משפט זר, בית משפט לעם יבחן פסק דין או פסיקה כאמור מכוח חוזים בינלאומיים שכרתו או הצטרפו לרפובליקה העממית של סין או בהתאם לעקרון ההדדיות. אם בית משפט העם, בסקירה כזו, סבור שפסק דין או פסק דין כזה אינם מנוגדים לעקרונות היסוד של החוק של הרפובליקה העממית של סין ואינם פוגעים בריבונות המדינה, בביטחון ובאינטרס הציבורי, יפסוק להכיר ביעילותה. אם יש צורך בביצוע, היא תוציא צו הוצאה לפועל, שייושם בהתאם להוראות החוק הרלוונטיות. אם פסק דין או פסיקה כאמור סותרים את עקרונות היסוד של החוק של הרפובליקה העממית של סין או מפרים את הריבונות, הביטחון או האינטרס הציבורי של המדינה, בית הדין העממי יסרב להכיר ולהוציא לפועל את פסק הדין או הפסיקה.
פסק הדין האזרחי שהיה מעורב בתיק נעשה על ידי בית המשפט בדרום קוריאה. סין ודרום קוריאה לא סיכמו או הצטרפו יחדיו לאמנות בינלאומיות בנושא הכרה הדדית ואכיפה של מסמכי שיפוט יעילים. האמנות בנושא סיוע שיפוטי אזרחי ומסחרי שנחתם בין שתי המדינות רק קובעות הכרה ואכיפה של פסקי בוררות. לפיכך, יש לבחון האם יש לתמוך בבקשת המבקש במקרה זה, בהתאם לעקרון ההדדיות. מאחר ובית המשפט בדרום קוריאה הכיר בפסק דין אזרחי של בית הדין העממי של ווייפאנג במחוז שאנדונג בפרקטיקה שיפוטית, המבוסס על עקרון ההדדיות, בתי משפט בסין יכולים להכיר ולאכוף את פסק הדין האזרחי של בית המשפט בדרום קוריאה העומד בתנאים. יחד עם זאת, פסק הדין הנ"ל של בית המשפט המחוזי סואון בדרום קוריאה ניתן על יחסי ההלוואה בין המבקש למשיב, שהכרה בו אינה סותרת את עקרונות היסוד של חוקי ארצנו או מפרה את ריבונות המדינה, ביטחונה והציבור. ריבית. אף שהמבקש טוען כי לא קיבל את פסק הדין במקרה זה, נקבע בפסק הדין כי שיטת השירות של פסק הדין היא "שירות על ידי פרסום" בהתאם לחוק סדר הדין האזרחי של דרום קוריאה. המבקש מציג גם ראיות שהוציא בית המשפט בדרום קוריאה לפיו פסק הדין הוענק למשיב וכי פסק הדין נעשה יעיל מבחינה משפטית. העדויות אושרו על ידי המשיב, ולכן בית המשפט מאשר את מקוריותן. באשר להגנת המשיב כי 80 מיליון הקוריאנים שזכו בפסק הדין היו מעורבים בהליך הפלילי בשנת 2009 כאשר זוהתה כקרנות השקעה, וכי היא אינה מסכימה עם הטענה כי יש לראות את 80 מיליון הזכויות הקוריאניות ככספים שהושאלו, בית המשפט סבור כי מקרה זה הוא הכרה ואכיפה של פסק דינו או פסק דינו של בית משפט זר, והעובדות שזוהו על ידי פסק דינו של בית משפט זר ויישום החוק אינן מתחום סקירת המקרה.
לסיכום, בהתאם להוראות סעיפים 281 ו- 282 לחוק סדר הדין האזרחי של הרפובליקה העממית של סין, פסק הדין הוא כדלקמן:
הכרה ואכיפה של פסק הדין האזרחי "GADAN No.2017 15740" שניתן על ידי בית המשפט המחוזי סובון בדרום קוריאה.
דמי הבקשה, יואן של 100 יואן, יישאו על ידי המשיב.
נשיא השופט וואנג שיאוקיונג
השופט וואנג יאנגי
השופט יו מנג
25 במרץ 2009
פקיד החוק צ'י קאנג