חוק תגובת חירום הוכרז ב-30 באוגוסט 2007, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2007.
יש 70 מאמרים בסך הכל. החוק נועד למנוע ולצמצם את התרחשותם של מצבי חירום ולהסדיר את פעולות החירום.
נקודות המפתח הן כדלקמן:
מצבי חירום מתייחסים לאסונות טבע, אסונות מקריים, אירועי בריאות הציבור ואירועי ביטחון הציבור, המתרחשים באופן פתאומי, גורמים או עלולים לגרום נזק חברתי חמור, וכרוכים באמצעי סילוק חירום. לפי מידת הפגיעה החברתית, היקף ההשפעה וגורמים נוספים, אסונות טבע, אסונות תאונות ואירועי בריאות הציבור יסווגו לארבע דרגות: חמור במיוחד, חמור, פחות חמור ושכיח.
עבודת המענה לשעת חירום תעמוד על העיקרון של שימת המניעה בראש סדר העדיפויות ושילוב המניעה עם המענה החירום. המדינה תקים מערכת הערכת סיכונים למצבי חירום חמורים. מועצת המדינה תקים מערכת מידע לאומית מאוחדת למקרי חירום. המדינה תקים ותשפר מערכת התרעה איתנה למקרי חירום. על פי מידת הדחיפות של מצב חירום, מגמת התפתחותו והיקף הנזקים שהוא עלול לגרום, יסווגו האזהרות המוקדמות על אסונות טבע, אסונות תאונות ואירועי בריאות הציבור שעלולים להתריע מראש לארבע דרגות: דרגה א', דרגה 1, 2. דרגה 3 ו-3, אשר תצוין בהתאמה באדום, כתום, צהוב וכחול, כאשר דרגה 4 היא הגבוהה ביותר.