הוראות בית המשפט העממי העליון בכמה נושאים הנוגעים להחלת החוק בבחינת מקרים לשימור החוק בסכסוכי קניין רוחני פורסמו ב- 12 בדצמבר 2018 ונכנסו לתוקף ב -1 בינואר 2019.

ישנם 21 מאמרים בסך הכל, שמטרתם לספק סטנדרט אחיד של בקשת החוק לביהמ"ש לבחינת מקרים לשימור מעשים של סכסוכי קניין רוחני.

נקודות המפתח הן כדלקמן:

1. במקרים שעלולים להיות קשים לאכיפה או לגרום נזק אחר לצדדים עקב פעולות של אחד הצדדים או מסיבות אחרות, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד השני, להורות או לאסור על מעשים מסוימים של אחד מפלגה. (עיין בסעיף 100 ובסעיף 101 לחוק סדר הדין האזרחי)

2. הצדדים לסכסוך בקניין רוחני יבקשו לשימור מעשים לפני כניסת פסק הדין, הפסיקה או הבוררות לתוקף.

3. בעת פנייה לבית המשפט בבקשה לשימור מעשים, יגיש המבקש בקשה וראיות מקבילות.

4. אם המבקש מגיש בקשה לשימור מעשים, הוא יתן אחריות על פי החוק. סכום הערבות שנתן המבקש יהיה שווה להפסדים שהמשיב עלול לסבול מאכיפת אמצעי השימור.

5. הצד הנוגע בדבר רשאי להגיש בקשה לבדיקה מחודשת אם הוא / היא מסרבים לקבל את פסיקת השימור.

6. על בית המשפט לבחון את הגורמים הבאים בבחינת הבקשה לשימור מעשים:

(1) האם לטענת המבקש יש בסיס עובדתי ומשפטי, לרבות האם תוקף זכויות הקניין הרוחני הנתבעות יציב;

(2) האם זה יגרום נזק בלתי הפיך לזכויותיו האינטרסיות הלגיטימיות של המבקש או יקשה על אכיפת פסק הדין במקרה אם לא נקבעו אמצעי שימור המעשה;

(3) האם הנזק למבקש שנגרם עקב אי נקיטת אמצעי שימור המעשה עולה על הנזק שנגרם למשיב בכך;

(4) האם אימוץ אמצעי שימור מעשים פוגע באינטרס הציבורי.