חוק העונשין המינהלי הוכרז בשנת 1996 ותוקן בשנים 2009, 2017 ו- 2021 בהתאמה. התיקון האחרון ייכנס לתוקף ב -15 ביולי 2021.
ישנם 86 מאמרים בסך הכל. החוק נועד להסדיר את הקמתם והטמעתם של קנסות מינהליים, בכדי לשמור על האינטרסים הציבוריים.
נקודות המפתח בחוק כוללות:
העונשים המינהליים יהיו תחת תחום שיפוטם של ארגונים מנהליים שבכוחם של עונשים מינהליים תחת ממשלות העם המקומי ברמת המחוז או מעלה. מחוזות, אזורים אוטונומיים ועיריות הישירות תחת השלטון המרכזי רשאים, לאור הנסיבות בפועל, להחליט למסור את כוח הענישה המינהלית של המחלקות תחת ממשלות העם המקומי ברמת המחוז, אשר נחוץ בדחיפות לצורך ניהול הממשל העממי. לממשלות העם ברמת הכפר והעיירה ומשרדי נפות שיכולים לבצע למעשה כוח כזה.
בגין אותו מעשה בלתי חוקי שביצע צד, לא יוטל קנס פעמיים או יותר. כאשר אותו מעשה בלתי חוקי מפר כמה חוקים ותקנות, יוטל עונש קנס בסכום גבוה יותר. אם לא משולם קנס במסגרת המועד הקבוע, רשאי הגורם המינהלי המחליט על קנס מינהלי להטיל קנס נוסף בשיעור של 3% מהקנס על בסיס יומי, אך סכומו לא יעלה על סכום הקנס המקורי. זה ישולם.
כאשר לצד יש ראיות מספיקות להוכיח כי אין אשמה סובייקטיבית, לא יוטל עונש מינהלי. מקום בו מעשה בלתי חוקי הוא מינורי, תוקן מיד ולא גרם לתוצאה מזיקה, לא יוטל עונש מינהלי.
לפני שמקבלים את ההחלטות על קנסות מינהליים כמו הטלת קנס גבוה יחסית, הורדת רמת הכשירות, הוראת סגירה והגבלת תעסוקה, יודיע אורגן מינהלי לצד על הזכות לבקש שימוע. ובמקום בו צד מבקש שימוע, יארגן המינהל את השימוע. המפלגה לא תישא בהוצאות השימוע שמנהל הארגון המינהלי.
במקרה של מצבי חירום כמו מגיפה של מחלות זיהומיות גדולות, גופים מינהליים, על מנת לשלוט, להקל ולבטל את הנזק החברתי שנגרם בעקבות ההופעות, יענשו עונש מהיר וכבד למי שמפר את אמצעי התגובה לחירום על פי חוֹק.