הצעדים לעונשים נגד הפרת זכויות צרכנים ואינטרסים הוכרזו בשנת 2015 ותוקנו בשנת 2020 בהתאמה. התיקון האחרון נכנס לתוקף ב -3 בנובמבר 2020.

ישנם 22 מאמרים בסך הכל, שמטרתם להבהיר כיצד רשויות הרגולציה מטילות קנסות מינהליים בהתאם ל חוק הגנת הצרכן. נקודות המפתח הן כדלקמן:

1. במתן סחורות או שירותים, מפעיל עסקי לא יבצע אף אחת מהפעולות הבאות:

(1) למכור סחורות או שירותים לא בטוחים;

(2) למכור טובין לא חוקיים או הידרדרו;

(3) למכור סחורות מזויפות;

(4) למכור סחורות לא תקניות;

(5) למכור סחורות הנדרשות על ידי המדינה להפסיק למכור;

(6) הונאת צרכנים מהוצאות מבלי לספק סחורות או שירותים. (סעיף 5)

2. מפעילים עסקיים צריכים לספק לצרכנים מידע על מוצרים או שירותים שהם אמיתיים, מקיפים ומדויקים, ואינם צריכים לעסוק בפעילות תעמולה כוזבת או מטעה. (סעיף 6)

3. אם הסחורות שנמכרות על ידי מפעילי העסקים מזוהות על ידי הרשויות הרגולטוריות כסחורה לא תקנית, מפעילי העסקים יחזירו את הסחורה בתוך 15 יום מהיום בו הצרכן מבקש להחזיר. (סעיף 8)

4. אם המפעיל העסקי מוכר סחורות דרך האינטרנט, הטלוויזיה, הטלפון, הזמנת הדואר וכו ', והסחורה כפופה לחוקים הרלוונטיים להחזר ללא תנאי, המפעיל יחזיר את הסחורה או ימסור לצרכן כתובת חזרה תוך 15 ימים מיום קבלת בקשת החזרת הצרכן. (סעיף 9)

5. מפעילים עסקיים ימלאו אחר עקרונות החוקיות, ההגינות וההכרח באיסוף ושימוש במידע אישי צרכני. מפעילים עסקיים יציינו בבירור את המטרה, השיטה והיקף איסוף המידע והשימוש בו, ויאספו את המידע האישי שלהם רק לאחר קבלת הסכמת הצרכנים.

מפעילים עסקיים אינם צריכים לעסוק במעשים הבאים:

(1) לאסוף ולהשתמש במידע אישי של הצרכן ללא הסכמת הצרכן;

(2) לחשוף, למכור או לספק לאחרים את המידע האישי שנאסף על ידי הצרכנים שלא כדין;

(3) שליחת מידע מסחרי לצרכנים ללא הסכמתם או בקשתם, או הצרכנים דוחים אותם במפורש. (סעיף 11)