בספטמבר 2021 הגיע בית המשפט העממי של אזור פודונג בעיר עיריית שנחאי ("בית המשפט") פרשנות שיטתית של הוראות "האמנה לאיחוד כללים מסוימים להובלה בינלאומית באוויר (המכונה גם" אמנת מונטריאול "), אשר מיושם באופן נרחב בתחום הובלה בינלאומית באוויר.
באוקטובר 2016 חברה העוסקת בייצור רכיבי רכב ייבאה שתי קבוצות של ציוד ייצור חדש וישן מחו"ל. חברת הובלות הייתה הקבלה שאחראית על שירותי סוכנויות ההובלה וחתמה על שטר טיסה עם חברת תעופה, שהסכימה שחברת התעופה תעביר את הציוד מצרפת לשדה התעופה הבינלאומי פודונג בשנחאי. בתהליך ההובלה, היו שתי קבוצות הסחורות לא מסודרות, והסחורה נמצאה כלא תואמת את שטר המטען במהלך בדיקת המכס, ובכך הוחזרה לצרפת. כתוצאה מכך, החברה שעסקה בייצור רכיבי רכב נענשה לשלם קנסות על ידי המכס. לאחר משא ומתן, שולמה הקנס על ידי חברת ההסעות. בספטמבר 2018 הגישה חברת ההובלה תביעה נגד חברת התעופה על בסיס שטר המטוס האווירי. עם זאת, המשא ומתן בין חברת ההובלה לחברת התעופה נכשל, וחברת ההובלה פתחה בפעולה בפני בית המשפט, בדרישה מחברת התעופה לשאת בנזקים של למעלה מ -78,000 CNY ששילמה לחברת רכיבי הרכב והאינטרסים שנגרמו להם.
לאחר דיון בתיק, קבע בית המשפט כי סוגיות המפתח של המחלוקת הן האם פעולתו של התובע חרגה מהזמן שנקבע באמנה הבינלאומית. בהתאם לסעיף 35 (1) לאמנת מונטריאול, "הזכות לנזקים תימחק אם לא תוגש תביעה תוך שנתיים, שתחשב ממועד ההגעה ליעד, או מהמועד בו מטוס אמור היה להגיע, או מהתאריך שבו עצרה המרכבה ". כמו כן סעיף 35 (2) לאמנת מונטריאול קובע כי "אופן חישוב התקופה ההיא נקבע על פי חוק בית המשפט שנתפס בתיק". לפיכך, התקופה הרלוונטית תקבע על פי חוקים סיניים במקרה זה.
באמצעות הפרשנות השיטתית של סעיף 35 לאמנת מונטריאול, בית המשפט קבע כי "התקופה" במאמר זה מהווה מגבלה של פעולות, ולא הטרמה הטוענת על ידי חברת התעופה. באשר להגבלת הפעולה, יחולו הוראות רלוונטיות בנושא השעיה והפסקת תקופת ההתיישנות. חברת ההובלות תבעה את זכויותיה כנגד חברת התעופה בספטמבר 2018, אשר תואמת את הנסיבות ביחס להפסקת ההתיישנות. נכון למועד בו תבעה את זכויותיה, היא לא חרגה מהתקופה של שנתיים שנקבעה באמנת מונטריאול, וזכות התביעה שלה עדיין הייתה מוגנת בחוק.
צילום שער על ידי Denys Nevozhai (https://unsplash.com/@dnevozhai) ב- Unsplash
תורמים: צוות תורמי צוות CJO
